אִמָּא © רן גרין

יְקָרָה לִי,
שֶׁאָהֲבָה אוֹתִי.
הָמוֹן בָּכִיתִי,
שֶׁהָלְכָה מֵעוֹלָמִי.
נִטְמְנָה לְצַד אָבִי,
שֶׁאוֹתוֹ גַּם אָהַבְתִּי.
נְתִינָה נָתְנָה עֲבוּרִי,
בִּזְכוּתָהּ נוֹלַד עוֹלָמִי.
מאמא שֶׁבְּתוֹכִי,
מִשָּׁמָיִם מַשְׁגִּיחָה עָלַי.
מאמי שֶׁלִּי,
לִי, לִי, לִי...
וְהֵיכָן אַמְנוֹן אָבִי?
תָּמִיד, תָּמִיד לְצִדָּהּ שֶׁל רָחֵלִי אִמִּי.
אִמָּא, שׁוֹמַעַת אוֹתִי?
כֵּן, מָה רְצוֹנְךָ בְּנִי אֲהוּבִי?
רוֹצֶה אוֹתָךְ לְצִדִּי,
בְּעֵת, מַשְׁאִיר חוֹתָמִי עַל עוֹלָמִי.
יוֹפִי, רֹנִּי שֶׁלִּי,
יוֹדֵעַ מָה? עָשִׂיתָ אֶת יוֹמִי.
מאמי שֶׁלִּי,לִי, לִי, לִי...
אוֹ קֵי, הִשָּׁאֲרִי אִתִּי,
שִׁמְרִי עָלַי יַחַד עִם אֱלוֹהַי.
וְכָךְ סוֹגֶרֶת רָחֵלִי,
אַתָּה לָעַד רָנִי רַק שֶׁלִּי.
כֵּן, כֵּן, אֵינִי מַרְשֶׁה לְאַחֵר לִקְרֹא לִי רֹנִּי.
אִמָּא!
תַּמְשִׁיכִי לַעֲקֹב אַחֲרַי,
רְאִי אֶת הַצְלָחוֹתַי,
אֶת הִתְגַּלְּמוּתִי,
לְכַזֶּה גְּאוֹנִי.
אִמָּא,
מאמי
שֶׁלִּי.
לִי, לִי, לִי...