אִי בּוֹדֵד © רן גרין

לְהַגִּיעַ לְאִי בּוֹדֵד,
אֵם בַּת זוּגָתִי לֶעָתִיד.
זֶהוּ חֲלוֹמִי הָרָטֹב,
כִּמְעַט מִיָּדַי לַיְלָה.
אִי, אִי, אִי בּוֹדֵד...

לְהָבִיא מָלֵא סְפָרִים,
מַחְשֵׁב נִיד, דַּפִּים, עֶפְרוֹנוֹת פֶּחָם וּצְבָעִים.
כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְאַיֵּר לָהּ,
אִיּוּרִים וְצִיּוּרִים כִּמְלוֹא הַחֹפֶן גַּרְגְּרֵי חוֹל, אֲשֶׁר לִשְׂפַת הָאִי.
אִי, אִי, אִי בּוֹדֵד...

לְשׂוֹחֵחַ וּלְהִתְלוֹצֵץ
וְלַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה אַהֲבָה.
אֵין כְּמוֹ אִי בּוֹדֵד,
לְנַקּוֹת אֶת הַנְּשָׁמָה, וְלִשְׁכֹּחַ אֶת הָעוֹלָם.
אִי, אִי, אִי בּוֹדֵד...

שְׁנֵינוּ בָּדָד,
מִתְלוֹצְצִים וְשׁוֹכְחִים מֵהָעוֹלָם.
רַק אַתְּ,
וַאֲנִי בָּדָד.
אִי, אִי, אִי בּוֹדֵד...