אִיּוּרִים בַּשִּׁירִים © רן גרין

אִיּוּר וְעוֹד אִיּוּר,
מִתְוַסְּפִים לְעוֹד וְעוֹד שִׁירִים.
אַךְ לָרֹב,
לְסִפְרֵי יְלָדִים.
אִי, אִי, אִי שֶׁל אִיּוּרִים...

וְסֵפֶר הַיְּלָדִים הַמְּרַגֵּשׁ שֶׁכָּתַבְתִּי,
יְלָדִים מְתָאֲרִים לַיֶּלֶד עִוֵּר אֶת הָעוֹלָם הַיָּפֶה.
סֵפֶר נוֹסָף שֶׁכָּתַבְתִּי,
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלוֹקִים.
אִי, אִי, אִי שֶׁל אִיּוּרִים...

בְּסִפְרֵי שִׁירָתִי הַבָּאִים,
אוֹסִיף הַפַּעַם אִיּוּרִים.
וְהֵם הָאִיּוּרִים,
יִהְיוּ הַכּוֹכָבִים בַּיְּרִיד בְּגַנֵּי הַתַּעֲרוּכָה.
אִי, אִי, אִי שֶׁל אִיּוּרִים...