אֲדוֹנִי © רן גרין

הָאֶחָד שֶׁבַּשָּׁמַיִם,
בְּבַקָּשָׁה שְׁמוֹר אוֹתִי מֵעֲצָמַי.
אֲנִי כָּזֶה הַרְסָנִי,
אֶת עַצְמִי בִּשְׁתִיקָתִי.
לְמַעֲנִי אֲדוֹנִי,
מָלֵא נַפְשִׁי.
בַּמֶּה? רָנִי שֶׁלִּי.
לְהַלָּן תְּשׁוּבָתִי,
לַשָּׁמַיִם מִכְתָּבִי דִּוַּרְתִּי.
הַאִם זֶה אֶפְשָׁרִי?
אָכֵן, מֵשִׁיב אֲדוֹנִי,
שְׁלַח לִי.