משבר כלי לאלוף

בפוסט מאתמול נפל לי אסימון, ינואר 19, אני מתעורר מניתוח ראש.

יומיים לפני אני אומר לעצמי, אני חוזר לחיים טובים יותר.

התעוררתי אחר, מלא אנרגיות, מוכן לטרוף את החיים.

אותה לקוחה חוזרת, אני מנסה לעשות סדר בהתרחשות.

היא פונה אלי מתי שהוא בסוף 2018 בבקשה לויטראז'ים בדירה החדשה.

ואז קרה לי מה שלא ציפיתי.

ברביעי אני משתחרר מבית חולים, בראשון, כבר דאגתי, להזמנה, לאירוע של אלפרסקו.

אלפרסקו top הבית ליצירת חברויות עסקיות בענף העיצוב והבנייה

במסעדת אתניקה בהרצליה.

לשאת שם נאום, שכל מטרתו, בקשה לעזרה, בפרויקט שהתחלתי לפני.

לצידי יושב אילן לודבינסקי, מעצב פנים המוכשר של הלקוחה. הזמנתי אותו, שנוכל לדון על הפרויקט שלה.

מינלינג של אדריכלים, אוכל טוב, והרבה רעש, אני מקבל את המיקרופון, לוחש, אני אדבר בשקט, אז תקשיבו- ודממה בחלל.

בסוף מחיאות כפיים, חיבוקים,

את שלי השגתי. מהיכן הכוחות האנרגיות?

מאותה אמירה:

"אני חוזר לחיים טובים יותר" כבר התקנו את הוטראז'ים. ב-12 לפברואר.

בעזרת כפיר אדרי, בתמונה. החבר היקר, שהיה לי נהג ועוזר, לשם כך יש חברים.

ואני ב- 100% אובדן כושר עבודה, ושיקום ארוך. עליות ומורדות,

רכבת הרים. היום אני מופתע מהכוחות שהצלחתי לגייס, כל הפרויקטים שעשיתי.

הכנסתי עובד שיעזור לי, במבט לאחור, לא להאמין.

תאמינו, הכול מתועד בזיכרון של הטלפון.

מי שמאמין בעצמו, מציב מטרות גבוהות, לא הגיוניות בעליל, חותר למגע, להצלחה,

הוא זה שמצליח.....