מייק הולנדי במוצאו הגיע לישראל לפני שנים רבות, התאהב ונשאר.

נשוי לצופיה המקסימה עם ילדים ונכדים עליזים.

את ביתם הם בנו ממש מול פרק אשכול שבנגב המערבי.

כמו כל התחלה, החיים בחוה לא היו נוחים, הבנייה התארכה כאורך הגלות.

והיום יש להם בית לתפארת.

נחזור אחורה בזמן, כי שם מצוי ספור מרתק!

ב־1975 הגיע לארץ בחשאי אחיו של השאה האירני, הנסיך עבדול ראזה, בלוויית צייד החצר שלו.

מטרת הביקור: לצוד יעל שקרניו גדולות יותר מקרני היעל באוסף הפוחלצים של בן דודו.

בימים הראשונים של ההפיכה באירן שהאיטולה כבר שלט, אלוף אברהם יופה שהיה יו"ר רשות שמורות הטבע.

הוא ביקש ממיק להגיע לאירן כדי להביא יחמורים ארצה.

אם אם לא החתה באירן הפיכה שלטונית והאיתולות לא היו, איך היה נראה עולמנו, מעניין.

ב- 1978 למשימה נבחר מייק ואן גריוונברוק, ישראלי בעל דרכון זר, שעבד ברשות הטבע והגנים.

עם שלל אישורים בכיסו ובעזרת נספח צה"ל באיראן, הגיע ואן גריוונברוק לשמורה והצליח ללכוד שני זוגות יחמורים.

לרוע המזל, באותו ערב נפלטה מפיו הודאה: היחמורים מיועדים לישראל.

היחמורים הלכודים הוחרמו והוחזרו לשמורה.

אך מייק בחוצפתו הצליח ללכוד 4 נקבות והעלה אותן לטיסה לישראל ישר לגן החיות בת"א.

2 זכרים הגיעו מגן חיות גרמני ורק 1 שרד, כי השני הרג אותו.

הנקבות הסתבר היו בהריון, והמקום הפך לגן שעשועים לגורים.

לימים הם שוחררו בגליל ובחי בר בדרום.

ואז מייק קיבל מיופה שטח נרחב מול פרק והחל בהקמת החווה.

מייק נעזר ביואל זינגר מקבוץ אורים, שניהל בה את הרפת והייתה לו אהבה גדולה לבע"ח.

כאות תודה מייק העניק ליואל זוג יחמורים למשק חי שלו. היחמורים התרבו בקצב,

גם אני התאהבתי בהם. נקודות לבנות מעטרות את גופם והם די מתבישים או מתרחקים מבני אדם.

אגב לפני שמייק קיבל את השטח נהגנו לטיל בין גבהות וגאיות ואף מקואות מים צלולים וקרירים.

ומה לגדל בחווה שאל מייק את עצמו ובחר ביענים.

מייק יבא ביצי יען, גם איתן נתקל בקשיים בנתב"ג, אך צלח אותם.

כדי שהוגזלים יצאו מהביצים שוב פנה ליואל.

הם בנו ברפת מדגרה והגוזלים הראשונים החלו את השושלת.

כאות תודה יואל קיבל גם יענים.

זו הייתה תקופה מדהימה למשק חי של יואל.

מכל הארץ באו להתרשם. ויואל עם הקשרים שלו השיג עוד בעלי כנף, דגים

והמשק חי פרח.

והיום יואל בן 94 אינו מסוגל יותר לטפל בחיות והמקום מוזנח וחבל.

האם יגיע מושיע? אולי...

מייק צופיה הילדים והנכדים ממשיכים לפרוח בחוה שלהם.

המקום מוצף מבקרים לפרקים, כמו בדרום אדום.

אך לדעתי, עוד ועוד קהל צריך לגלות את הפלא הסה.

ואני הבטחתי למייק שבעזרת הקשרים שלי, זה יקרה.

ואם אתם רוצים לבקר, צרו קשר עם החווה.