מחקר שנערך בקרב 567 בני אדם שסבלו מדום לב אך עברו החייאה ונשארו בחיים,
הניצולים דיווחו על חוויות צלולות וייחודיות, כולל תחושה של היותם נפרדים מהגוף, התבוננות באירועים ללא כל תחושת כאב או מצוקה, והערכה של משמעות החיים, כולל מעשיהם, כוונותיהם מראה כי רבים מהם זכרו את מה שנהוג לכנות לעתים קרובות חוויות סף מוות.
ומחשבותיהם כלפי אחרים".
החוקרים מציינים עוד כי מצאו שחוויות המוות הללו שונות מהזיות, אשליות, חלומות ומצבי תודעה" רגילים.
במסגרת המחקר נבדקה גם הפעילות החשמלית במוחם של אלה שעברו החייאה ומוחם גסס.
החוקרים כותבים כי גילו שהתרחשה במוחם של הנבדקים עלייה בפעילות המוחית,
שחלקם נצפים בדרך כלל רק כאשר אנשים נמצאים במצב של מודעות מלאה.
"חוויות אלה והשינויים שנרשמו בגלי המוח עשויים להיות הסימנים הראשונים למה שקרוי 'חוויית סף
המחקר עדות לכך שבעודם על סף מוות ובתרדמת, אנשים עוברים חוויה פנימית מודעת וייחודית, הכוללת מודעות ללא סימני מצוקה.
המחקר לא הוכיח שיש "חיים לאחר המוות", אך החוקרים רמזו בין השורות שקיימות ראיות העשויות לתמוך בהשערה
שהתודעה האנושית אינה נעצרת ברגע המוות.
זיהוי אותות חשמליים וניתנים למדידה של פעילות מוחית צלולה ומוגברת, לצד סיפורים דומ
עשויים שלא להפסיק לחלוטין סביב רגע המוות".
וילדר פנפילד החוקר הקנדי שהקדיש את כל חייו לחקר המוח. הוא הגיע למסקנה
שהנוירונים במוח אכן מתקשרים ביניהם בצורה מורכבת מאוד מאוד,
אבל האנרגיה של התודעה היא משהו שונה לגמרי.
לא משנה כמה תחקור את הנוירונים, לא תבין את האנרגיה של התודעה. זהו ממד שונה לגמרי'.
אני מסכים איתו שהמוח אינו יכול להסביר את התודעה.
שלפי גרייסון ברוס היא דבר רוחני או מנטלי המתקיים בממד נוסף,
אך בעת שהאדם חי היא "כלואה" בתוך מוחו.
לכן כאשר המוח מפסיק לתפקד, התודעה אינה מוגבלת יותר על ידו.
היא "משתחררת". כך האדם חווה דברים מיסטיים, כמו ריחוף מעל הגוף של עצמו,
יכולת שאין לו גישה אליה כאשר הגוף והמוח מגבילים אותו במצב רגיל.
כמובן שכל אלה דברים היוצאים מעבר לתחום המדעי היום, אל עבר התחום התיאולוגי.
ובתחום התיאולוגי מתעוררת שאלה מעניינת נוספת – מדוע אנשים העוברים חוויות סף מוות מדווחים
שראו מול עיניהם או נזכרו לפתע בכל חייהם? מדוע העבר "רץ" לפתע במוחם?
האם יש לכך מטרה?
האם ייתכן שאנו רואים את העבר מכיוון שיש לו משמעות כשאנו מגיעים ל"סוף"?
ואם יש לו משמעות, מה זה אומר על הפעולות שלנו בהווה – המוסריות או חסרות המוסר.
ואני כשאני שהיתי בטיפול נמרץ נוירוכירורגי בסורוקה, טבעתי "מטבעות לשון" במוחי והן מלוות אותי עד היום.
ויותר מכך, הן המנוע שדוחף אותי במרוץ "החיים היפים".
עשייה רב תחומית בלתי פוסקת, כי הכרזתי אז רוצה להשאיר "חותם על העולם".
כן, ממש כך, אך בענווה וצניעות ונתינה שהפכה למנוע נוסף.
ולא בכאילו, פועל אינטואיטיבית במהירות האור.
הרבה פעמים אני מחלק מתנות/המלצות ואף טיפים שיכולים המקבלים להתחרות בי.
אז מה, שוב נתינה מתגמלת מהר מבלי שנרגיש.
והלקוחות שלי יודעם זאת ולכן משתפים אתנו "חברת ויטרן" פעולה, כי הם מרוויחים וגם אנו.
ומה אתכם, מה אתם אומרים,
יש מצב שתצרו קשר, טלפון או מייל?
ספרו לי על הפרויקט שלכם
וניעץ לכם מה נכון, רצוי ונדרש לעשות.
כי ברגע שנקבל, שנבין את כל הפרטים
נעשה מחקר מעמיק גם בחו"ל במידה ונדרש.
כי אנחנו ב"ויטרן" מקושרים היטב,
כדי להגיע לפתרון האולטמטיבי.
לא בהכרח יהיה יקר יותר,
לעיתים נחסוך לכם כסף וזמן.
וזמנכם וגם שלנו יקר מאד,
החלטות מהירות נדרשות כדי
להפחית רעשים והסחות דעת
מגופים , אנשים ובעלי מקצוע לסוגיהם.
