לכל משוררת או משורר, יש את דרכו היחודית לכתוב שירה.
ואני בכלל רושם שירה, שמתכתב עם הרישומים שלי, והסקיצות ליצירות המופלאות שלי.
התחלתי לרשום שירה לפני 18 חודשים.
הייתי שבוע בטיפול נמרץ.
ואז הרופא אומר לי"חביבי, הכל בסדר, לך הביתה".
שבוע ימים לקח לי להתאפס על עצמי,
ואז החלתי לרשום שירה, והיא שמשאירה אותי שפוי,
בעת זו של מלחמה כואבת.
השירה, היא שפתחה אותי, להיות אדם מיוחד.
להגות ולישם מיד כל מיני יוזמות.
ואל כך בפעם אחרת.
הפעם מצרף 2 שירים, את הראשוון רשמתי לאריק,
והוא השיר הפותח בספר השירה הרטשון שלי "נתינה".
אָרִיק שֶׁלִּי © רן גרין
הָיוּ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה שֶׁלִּ,
אָרִיק לוֹחֵם שֶׁל שָׁרוֹן,
אַחֵר שֶׁהָיָה גָּאוֹן אַיְנְשְׁטֶיְן,
שְׁלִישִׁי עִרְבּוּב שֶׁל הַשְּׁנַיִם זַמָּר שֶׁהֲכִי אוֹהֵב אָהַבְתִּי.
מַשְׁאִיר הָרִאשׁוֹנִים בַּצַּד,
נָשִׁיר אָח אָרִיק הַשְּׁלִישִׁי ש אָהַבְתִּי,
ש אֶת דְּמוּתוֹ יוֹצֵר ב חֹמֶר מָלֵא.
בָּרָק, גְּווָנִים, אֲדֻמִּים שֶׁל הַפּוֹעֵל שֶׁאָהַב.
גַּם אֶת סִימָה מְאֹד אָהַב,
אֶת הַבָּנוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁל סִימָה גַּם.
אֶת אוּרִי הַזּוֹהֵר בַּדֶּשֶׁא, כָּכָה כָּכָה אָהַב,
אֲבָל מָה? לָמְדוּ לִהְיוֹת מְעֻרְבָּבִים.
אָרִיק שֶׁל כַּדּוּרֶגֶל שֶׁל הַפּוֹעֵל הָאֲדֻמָּה,
אָרִיק שֶׁל קְפִיצָה לָרֹחַק, כַּדּוּרְסַל גַּם.
אָרִיק שֶׁל שִׁירִים כָּאֵלֶּה לָעַד אלמותיים.
אָרִיק שֶׁל צְפוֹנְבּוֹנִים וְהָיָה גַּם בַּסְּרָטִים.
אֶפְשָׁר עוֹד וָעוֹד לְהַמְשִׁיךְ עַד ש,
אַל תֹּאמְרוּ לִי דַּי!
כִּי לָעַד אֶנְצֹר אֶת אָרִיק שֶׁלִּי בְּזיִכְרוֹנִי.
לָעַד הוּא הָיָה וְיִהְיֶה מִסְפַּר אֶחָד.
אָרִיק, אַתָּה זוֹכֵר אֶת גּ'וֹזִי וּשְׁמוּלִיק?
אֶת אֲדוֹן שׁוֹקוֹ וְאַתְּ אֲנִי וְאַתָּה?
זוֹכֵר אֶת הַסִּפּוּר שַׁבְּלוּל?
זוֹכֵר אֶת הָאֲהוּבִים הָאֲחֵרִים שֶׁלִּמַּדְתּ?
ָ
כֵּן וַדַּאי ש אֲנִי זוֹכֵר אֶת מִי?
אֶת שָׁלוֹם, אֶת יְהוּדִית, אֶת זֹהַר ו עוֹד הָמוֹן.
אֲבָל הֲכִי הֲכִי אָהַבְתִּי, אֹהַב אֶת סִימָה שֶׁלִּי.
אוֹ קֵי, וּמָה עִם אֲדוֹן שׁוֹקוֹ ו הַבֻּבָּה זֶהָבָה שֶׁשָּׁרָת?
טוֹב בֶּטַח זוֹכֵר, הָיוּ עוֹד הַרְבֵּה, גַּם לִמַּדְתִּי.
אֶת מִי?
אֶת גַבְרִיאֵלוֹב, אֶת רָבִיץ, אֶת חֲנוֹךְ וְאֶת עוֹד הַרְבֵּה.
וויי אָרִיק אַתָּה נֶכֶס שֶׁל יִשְׂרָאֵל כֻּלָּה!ּ
תּוֹדָה רַן. אֲבָל מִלְּמַעְלָה הַדְּבָרִים נִרְאִים אַחֶרֶת.
אוֹ קֵי, אָרִיק, מַסְכִּים שֶׁאֲנִי וְאַתָּה נְשַׁנֶּה אֶת הָעוֹלָם?
הַי רַן, זֶה שִׁיר שֶׁמְּאֹד אָהַבְתִּי לָשִׁיר.
כֵּן, יוֹדֵעַ גַּן אֲנִי כָּזֶה שֶׁרוֹצֶה לְשַׁנּוֹת אֶת הָעוֹלָם.
נִפְלָא רַן, תַּמְשִׁיךְ כָּכָה, אַתָּה מַמָּשׁ זֶה ש לְרֶגַע נִתְקַע לִי.
ש אֶת דַּרְכִּי מַמְשִׁיךְ.
לְכָבוֹד הוּא לִי אָרִיק לִהְיוֹת כָּזֶה דַּרְכְּךָ מַמְשִׁיךְ.
אָרִיק לָנֶצַח אֶנְצֹר אֶת שִׁמְךָ, אוֹתְךָ עָמֹק בְּלִבִּי.
שׁוּב, תּוֹדָה רָנִי שֶׁלִּי.
הַי, יוֹדֵעַ, כָּךְ אִמִּי רָחֵל שֶׁלִּי קָרְאָה לִי!
יוֹדֵעַ גַּם יוֹדֵעַ כַּמּוּבָן!
טוֹב, סִיכַּמְנוּ ש אֲנִי,
אֶת דַּרְכְּךָ מַמְשִׁיךְ?
כֵּן רַן, צֵא לַדֶּרֶךְ,
תֵּן בָּרֹאשׁ,
רַק ש יִהְיֶה טוֹב,
ש תִּהְיֶה הַגָּדָה בְּדֶשֶׁא.
.
מְקַבֵּל,
וָואלָה אַחְלָה מְשִׂימָה.
אָכֵן.
טוֹב אָרִיק שֶׁלִּי,
אֲנִי מַמְשִׁיךְ לְצַיֵּר בַּשִּׁירִים.
מַמְשִׁיךְ לָעַד עַל לוּחַ לִבִּי לִזְכֹּר אֶת,
אָרִיק שֶׁלִּי.
יש משוררים שכותבים על פתקים, ולעיתים לוקח להם ימים להשלים שיר אחד.
ואני רושם במקלדת, לרוב מקבץ של שירים ברצף.
כל שיר מסיים בדקות ספורות.
לזכות השירה, היא שפתחה את מוחי להיות אדם מיוחד.
מי שמכיר אותי הייטב, הוא שאומר זאת.
בזכות השירה, לפתע מוחי שופע ברעיונות,
שמיד מבצע אותם.
כי מה שלא עושים עכשו, לא עושים בכלל.
ושיר נוסף מאמש, הנה הוא לפניכם.
נִזְכֹּר לָעַד © רן גרין
נִזְכֹּר לָעַד,
אֶת שֵׁשֶׁת הַמִּילְיוֹן,
שֶׁנִּטְבְּחוּ בְּמִשְׂרְפוֹת,
עַל יְדֵי הַנָּאצִים הָאֲרוּרִים.
נִזְכֹּר לָעַד,
אֶת הַשְּׁבִיעִי בְּאוֹקְטוֹבֶּר,
אָז הֵחֵלָּה מִשּׁוּם מָקוֹם,
מִתְקָפָה דּוֹרְסָנִית שֶׁל הַחַמַאס.
נִזְכֹּר לָעַד,
שֶׁאָנוּ,
עַם אֶחָד מְיֻוחָד,
שֶׁרָצוּי שֶׁיִּהְיֶה מְאֻחָד.
נִזְכֹּר לָעַד,
אֶת אֱלוֹקִים בִּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת.
הוּא שֶׁשּׁוֹמֵר עָלַי וַעֲלֵיכֶם,
אִם תַּאֲמִינוּ בּוֹ.
נִזְכֹּר לָעַד,
לִהְיוֹת עַם מְאֻחָד.
וְאִם לֹא נִתְאַחֵד,
לֹא נִשְׂרֹד.
נִזְכֹּר לָעַד,
אָנֹכִי וְאַתֶּם, אֶת שִׁירַי.
הֵם שֶׁמּוֹתִירִים ,
אוֹתִי שָׁפוּי וְצָלוּל בְּאֹשֶׁר.
נִזְכֹּר לָעַד,
אֶת בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלוֹקִים.
הַאִם נָשׁוּב לְגַן עֵדֶן שֶׁל שׁוֹטִים?
אִם נַמְשִׁיךְ לְהִילָּחֵם זֶה בָּזֶה, אֵין סִיכּוּי.
נִזְכֹּר לָעַד,
אֶת שִׁירִי.
תִּקְרְאוּ וְתָפִיצוּ בָּרַבִּים,
אוּלַי תַּחְכִּימוּ, וְתַצִּילוּ אֶת הָעָם הַיְּהוּדִי מִשּׁוֹאָה נוֹסֶפֶת.
