יום שישי, יום לא של עבודה, יופי של תפוקה בשעה אחת.
ואם ביום כזה שהוא לא יום של עבודה עולים רעיונות משום מקום:
מר פורת- חברת טללים. ראה את הסטורי האחרון שלי.
ואני יודע שהוא עוקב אחרי זמן רב.
השארתי לו הודעה עם הטלפון, וחזר אלי. כי מוחי אמר לי, יש פה הזדמנות.
...............................................................................................
מהר מאד הבין מה אני רוצה וסיכמנו להיפגש אחרי שובו מלונדון.
כשיעורי בית הוא אומר: תסתכל בסרטוני וידאו שלנו,
ואני אבחן אותך. תלמד את טללים.
החיבור שלנו- העם היהודי וארץ ישראל דרך:
טיולים, חינוך, מסעות בנופי הארץ [ קום והתהלך בארץ ] יהדות- אש התורה.
חיזוק ואחדות העם היהודי.
לתת לו חיבורים למוזיאון הטרקטור, מוזיאון ידידי ישראל ועוד,
ולקבל ממנו חיבורים, ממה שהוא יכול ואני מחפש.
זה יתגלה כבר בשיחה.
ללמד את אלה שבעברם יש קשר יהודי כלשהוא, מהי ישראל כדי לקרב אותם אלינו.
יתמכו בנו ויבואו לטייל בארץ.
יחבור עם האוונגליסטים- פוטנציאל לקבל רב שיבוא לטייל בארץ.
האם יצא לי מזה משהו?
זה כבר בפגישה נגלה.
האמת שאנחנו מכירים עוד מקבוץ אורים.
....................................................................................................
אלונה- המוכשרת יועצת לנוער שעבר התעללות ,
הצעתי לה הרצאות בפני הנוער כדי לתת להם מוטיבצייה.
מה יוצא לי מזה?
ראשית הנתינה נטו, היא מתנה עבורי- חיזוק- שפע ואושר שאני יכול לעזור.
עופרה- צירת איך אני יכול לעזור לה? לפרסם את האמנות שלה.
כל השאר איני יודע לאיזה כיוון התפתח.
והאם בכלל.
האם אני מתפזר? אולי...
אך אני יודע להניח בצד בסופו של דבר, מה שלא מתאים לי, פשוט להחליט.
כי שוב מרתק אותי איך הראש שלי עובד, ואיתו אני זורם.