אמש בהצגה של הבימה "סוף העולם"

היו לי ציפיות גבוהות והתאכזבתי מעט, גם כי הייתי עיף כנראה.

מלון בוטיק בנהריה סטייל צרפתי בתקופת הקטיושות מלבנון.

שנסונים, אדית פיאף, אוכל משובח,

בעל עיתונאי שרץ לסקר את האירועים הביטחוניים.

וזוגתו מתיימרת להיות אשת תרבות צרפתייה, מנהלת בפועל את המקום.

לפני תחילת ההצגה פנתה אלי רינת גרינגולד, אני עוקבת אחריך זמן רב.

קוראת את הפוסטים שלך, רואה את היצירות שלך, וגאה בך.

מסתבר שיש לי עוד הרבה עוקבים שקטים שאני לא יודע אותם, וחבל!

ואז רינת מספרת, אני הנכדה של דוד שלי, הפתעה, מרגש ויוצא פוסט.

גרינגולד קיבלה מבעלה נשארה עם המקור איתו נולדה, גרין.

הצטלמנו וקבענו להפגש אחרי דרום אדום שיגמר ונפרדנו להצגה.

וכמו ברוב המקרים אני מקפיד להצטלם,

ותראו כמה אנו מאושרים.

מוסר השכל,

לגלות את העוקבים השקטים שלי ולתקשר איתם.

איך עושים זאת,

מי שיודע יכול לספר לי?

אודה לך לעד.