כּוֹסוֹת רוּחַ © רן גרין
כּוֹס לְחַיִּים לְחַיֵּי אֵלֶּה שֶׁחַיִּים,
כּוֹס יַיִן אָדֹם מִפּוֹרְטוֹ מְרִימִים לַחַיִּים.
כּוֹסִית וִיסְקִי שׁיבס רִגֵּל מְשִׁיקִים,
וַהֲכִי טוֹב לַגּוּף בַּקַּיִץ כּוֹס מַיִם קָרִים.
רוּחַ, הַגִּידִי לִי, לְאָן הַשִּׁיר הַזֶּה הוֹלֵךְ?
אֵינִי יוֹדַעַת, אַךְ תִּזְרֹם עִם הָרֹאשׁ שֶׁלְּךָ!
מְאַשֵּׁר שֶׁקִּבַּלְתִּי, יָדִי רוֹשֶׁמֶת, מִלָּה בְּמִלָּה,
זוֹרְמוֹת הַמִּלִּים כְּאִילָן מֵעַצְמָן מִמּוֹחִי הַשּׁוֹפֵעַ.
כּוֹסוֹת לְגַב לְהַשְׁכִּיחַ כְּאֵב וּמַחֲלָה,
בַּקְבּוּק קוֹקָה קוֹלָה, אַתֶּם וַאֲנִי אֵינִי רוֹצֶה!
לְעֻמַּת זֹאת טָקִילָה, מִדֵּי פַּעַם נרימה,
לִשְׁטֹף אֶת הַגָּרוֹן וּלְהַכְנִיס רוּחַ לַנְּשָׁמָה.
מָה הַתַּכְלִית שֶׁל רוּחוֹת גַּשְׁמִיּוֹת?
מָה הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל רוּחָנִיּוּת?
מָה מְאַפְשְׁרִים לָנוּ הַחַיִּים שֶׁל מַעְלָה?
מָה אַתְּ וְאַתָּה רוֹצִים מֵהַחַיִּים שֶׁלָּכֶם?
רוּחַ נוֹשֶׁבֶת בְּמֹחִי מִשָּׁמַיִם,
רוּחַ נוֹשֶׁמֶת אֶת הַחֲלוֹמוֹת ו הָאֲהוּבִים.
רוּחַ נוֹשֶׁפֶת בְּגַבִּי וְדוֹחֶפֶת לַמְּרוֹמִים,
רוּחַ עוֹדֶפֶת צָרָה וּמַכְאוֹב שֶׁל הַנּוֹשְׁמִים.
כּוֹסוֹת מְקָרְבוֹת לְסִיּוּם שֶׁל כְּתִיבָה,
כּוֹסוֹת שֶׁל חַיִּים וְאַהֲבָה גְּדוֹלָה.
כּוֹסִיּוֹת שַׁמְפַּנְיָה שֶׁלְּךָ בַּחֲתֻנָּה,
כּוֹסוֹת רוּחַ לְמֵת, שֶׁיָּשׁוּב אֶל הַחַיִּים, הַגִּידוּ בְּקוֹל כֻּלָּם, אָמֵן!
רוּחַ רוּחַ מְקָרֶבֶת לְסוֹפִים, אָנוּ מַגְשִׁימִים,
רוּחַ אֱלֹהִים שׁוֹרָה מִמַּעֲמַקִּים עוֹלָה וְנוֹשֶׁבֶת.
רוּחַ שֶׁל נִצְחוֹנוֹת שֶׁל מַחְשָׁבוֹת כֵּנוֹת,
רוּחַ שֶׁל סִיּוּם וְשֶׁל חַיִּים מְאֻשָּׁרִים.
כּוֹסוֹת וְרוּחַ,
הַאִם הֵם,
משמהות הַחַיִּים?
שְׁאֵלָה מְצֻיֶּנֶת!
וְהַתְּשׁוּבָה מְצוּיָה,
בַּשָּׁמַיִם לְמַעְלָה.