בְּמוֹ אֶצְבְּעוֹתַיי © רן גרין

אֲנִי רוֹשֵׁם,
בַּמִּקְלֶדֶת, שִׁיר וְעוֹד הָמוֹן ,
שִׁירִים בְּרֶצֶף.

שִׁיר וְעוֹד שִׁירִים,
נֶאֱסָפִים לְסַפֵּר שִׁירָה,
וְאָז עוֹלֶה הַסֵּפֶר הַבָּא.

וְהַסֵּפֶר הַבָּא,
שְׁמוֹ,
"עֵת לָדַעַת".

הַכֹּל הֵחֵל,
בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן, שֶׁיָּצָא כְּבָר לָאוֹר,
וּשְׁמוֹ "נְתִינָה".

וְהַסֵּפֶר שֶׁאַחֲרָיו,
נִקְרָא,
"לוּ אֵדַע מָה אִתִּי".

וְיֵשׁ אֲפִלּוּ,
שְׁנֵי סְפָרִים,
בְּאַנְגְּלִית.

וְכָךְ נִמְשֶׁכֶת,
הַשַּׁרְשֶׁרֶת,
שִׁיר לַשִּׁיר, נֶאֱסָפִים לִסְפָרִים.