תֵּל חַי 17 / רן גרין

כְּפַר סָבָא יַלְדוּתִי הָיְתָה,

יָמִים שֶׁל רְחוֹב שֶׁל 3 קוֹמוֹת אֶחָד.

קוֹלְנוֹעַ עָמָל הַמִּיתוֹלוֹגִי שֶׁל אָהַבְתִּי,

לְיָמִים שֶׁל אָז נוֹתַר כְּאַנְדַּרְטָה לִי.

בַּדֶּרֶךְ לְאוּסִישְׁקִין דֶּרֶךְ הַגִּבְעָה,

שֶׁל כַּלָּנִיּוֹת, טוּרְמוּס, וְצִבְעוֹנִי הַנָּסִיךְ גַּם.

יַלְקוּט עַל גַּב רֵיחַ בּוֹקֵר רַעֲנָן,

יָרֹק סְבִיב, שֶׁמֶשׁ מְלַטֶּפֶת בְּרָכוֹת עָנָן.

עוֹצֵר לֶאֱסֹף אֶת בְּנֵי וַעַד חֲבֵרִים,

שְׂמֹאלָה בְּמַעֲלֵה רְחוֹב לְשַׁעַר אֲחוֹרִי,

הַצַּד שֶׁל הַמְּלָאכָה וְהַבִּשּׁוּל.

בְּנוֹת בָּנִים יַחְדָּו מִגֶּדֶר אֶחָד.

סִמַּנְתִּי אֶת אַהֲבָתִי, יַלְדָּתִי,

מִצֶּ'כְיָה בָּאָה אֶל זָרוּתִי.

תָּנָ"ךְ לְשׁוֹן חֶשְׁבּוֹן וְעוֹד...

זוֹכֵר אֲנִי אֶת הַיַּעַר שֶׁלְּיַד.

אֵקָלִיפְּטוּסִים אֲחָדִים,

וּבְרֵכַת מַיִם אַחַת.

כַּדּוּרֶגֶל גַּם מוֹרֶה לִסְפּוֹרְט,

אָשְׁיַת אַתְלֵטִיקָה לְיָמִים.

אֲנִי זוֹכֵר יָמִים יָפִים,

גַּעְגּוּעִים לַחֲבֵרִים.

נֹעַר עוֹבֵד וּפָלָאפֶל גַּם,

פִּינְגְּוִין גְּלִידָה שֶׁל פַּעַם.

כְּפַר סָבָא יַלְדָּתִי,

מְשׂוֹשׂ זִכְרוֹנוֹתַי,

אֲהוּבָה שֶׁלִּי.