כנס האקלים בשארם א שייך

הכנס נפתח ביום א' 6.11.22 ואמור להסתיים ביום ו' 18.11.22

וברוח התקופה ובשמי GREEN כולי חושב ירוק- סביבה ואיך ניתן לצמצם את המגמה של ההתחממות הגלובלית.

ואז כמובן הארצית שלנו כמדינה,

ואז החקלאי שבסוף השרשרת צריך לפעול בהתאם.

אך רק 24 מדינות מתוך 194 המדינות המשתתפות בוועידה הגישו תוכניות חדשות או מעודכנות

להפחתת הפליטות מאז ועידת האקלים שנערכה לפני שנה בגלזגו שבסקוטלנד.

שתי המדינות בעלות האוכלוסייה הגדולה בעולם, סין והודו,

לא נכללות בינתיים בין אלו שחידשו או עדכנו את התוכניות שלהן.

האירוע הבינלאומי נערך בצל עליות במחירי האנרגיה והמזון הפוגעות בכלכלה העולמית,

שנגרמות בשל הלחימה באוקראינה.

קושי זה מעלה את השאלה אם המדינות אכן יסכימו לפעול במהירות כדי למנוע את ההשפעות הקשות של שינוי האקלים,

גם כשאנחנו נמצאים במשבר כלכלי עולמי.

מדענים אומרים שהפליטות חייבות לרדת ב-43% עד 2030 כדי להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות מעל הטמפרטורות הפרה-תעשייתיות - הסף שמעליו שינויי האקלים עלולים לצאת משליטה.

כרגע, אנחנו נמצאים בעלייה ממוצעת של כ-1.1 מעלות,

וכבר ניתן לראות את ההשפעות של שינוי האקלים: אירועי מזג אוויר קיצוניים כגון גלי חום ושיטפונות הגורמים לפגיעות נרחבות בכל העולם,

ואף למקרי מוות רבים.

בקורת רבה נמתחת ברחבי העולם על המדינה המארחת.

אחת הסיבות לכך היא שמצרים לקחה כנותנת חסות לכנס את קוקה-קולה, החברה שמייצרת הכי הרבה פלסטיק בעולם.

סיבה נוספת לביקורת היא שמצרים מתכננת להגביל את קיום ההפגנות במהלך הכנס.

גם הפעילה הסביבתית גרתה טונברג,

שהפכה לאחד הקולות הבולטים בתנועה הסביבתית וסמל של מחאת האקלים של הנוער,

הצטרפה לביקורת והודיעה שלא תיקח חלק בפסגת האקלים.

"לא אגיע לקופ 27 מהרבה סיבות,

אבל המקום לחברה האזרחית בכנס הזה במצרים יהיה מאוד מוגבל",

אמרה טונברג לאחרונה במסגרת נאום שנתנה במרכז סאות'בנק בריטניה. "כנסי האקלים הם בעיקר הזדמנות למנהיגים ואנשים עם כוח לקבל תשומת לב, תוך כדי שימוש בכל מיני דרכים של גרינווש.

הם לא נועדו באמת לשנות את כל המערכת", הוסיפה.

מישראל מגיעה, בהובלת נשיא המדינה יצחק הרצוג, משלחת גדולה הכוללת משרדי ממשלה ושרים, גופים ציבוריים, סקטור פרטי, ארגוני חברה אזרחית, נציגי שלטון מקומי, אקדמיה ועוד.

ישראל תיתן דגש על טכנולוגיות שפיתחה בתחום, ותציג בוועידה עשרה סטארט-אפים ישראלים העוסקים בתחום.

וכפי שציינתי בפתיח, מדינת ישראל חיבת להתחיל לפעול ומהר.

לצמצם את שטחי החקלאות ולהשתמש בהם להפקת חשמל ירוק באמצעות שדות סולארים.

כמו כן התפנו שטחים להקמת ישובים חדשים,

כי המרכז כבר חנוק.

איך ניתן, מה יהיה לחקלאות?

היום כשליש עד רבע מהתוצרת החקלאית

לא מגיעה כלל לצרכן הסופי.

היא נזרקת לפח!

לתקן את המצב נדרש לחשוב ביולוגית

איך לגדל ולשמור את התוצרת טרייה לאורך זמן.

ומה נרוויח מכך!