הוּלֶּדֶת יוֹם/ רן גרין

68 אֲבִיבִים חָלְפוּ פָּרְחוּ,

אָבִיב רַעֲנָן בְּפֶתַח מַפְצִיעַ,

הָרֵיחַ מִסָּבִיב שֶׁל פְּרִיחָה מְתַקְתַּקָּה.

זִמְזוּם הַדְּבוֹרָה שֶׁל תְּחִלִּית עוֹנָתָהּ,

דְּבַשׁ טָהוֹר שֶׁל חֲלוֹם וְהַגְשָׁמָה.

אָרוּךְ הוּא הַלַּיְלָה וְעָמֹק בְּשִׁינָה,

בֹּקֶר חָדָשׁ, אֵנֶרְגִּיָּה בִּתְאוּצָה.

רִצָּה רַעֲנָנָה בְּטֶבַע שֶׁל תְּחִלַּת קְמִילָה,

עֵת הַקָּצִיר הַקָּדִימָה זְמַנָּהּ.

עֲלֵה וְרֵד בַּגֵּיאָיוֹת וּבְקָעִים,

נָשׁוֹם אֶת רֵיחַ הַחַיִּים,

עָמֹק עָמֹק לִקְרָבַיִם.

טוּס וְדָהַר אֶל יוֹם חָדָשׁ מַפְתִּיעַ,

בְּרָכָה וְהַגְשָׁמָה, בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה.

עֹגֶן יַצִּיב סוֹלֵל נְתִיב חָכְמָה,

תְּשׁוּבָה גְּלוּמָה בְּאַנְחַת הַצְלָחָה.

הִכָּה בָּאָה מִמְּשִׁיכָה הַיְּמָמָה,

בְּצָהֳלָה שֶׁל שִׂמְחָה וַהֲוָיָה נְהִירָה.

עֶרֶב בָּא, שְׁעַת מַרְגּוֹעַ מִשְׁפָּחָה,

סָבִיב סָבִיב יֵשׁ אַהֲבָה צְלוּלָה.

שִׂיחַ שֶׁל הָא וְדַע, מֶה בָּא מֶה הָיָה,

יָד בְּיָד שֵׁנָה בְּרִיאָה בַּנֶּפֶשׁ הִרְגִּיעָה,

שִׂמְחָה שֶׁל עוֹד יוֹם בְּדֶרֶךְ תְּהִלָּה בָּהּ.