ביום 20.11.22 הגיעו להסכמה נציגי המדינות שהשתתפו בוועידת האקלים
בשארם א שייך להסכמה להקים קרן שתסייע למדינות עניות שנפגעו מ"שינויי האקלים".
הרעיון הוא שהמדינות המפותחות (הפולטות הכי הרבה) יזרימו כספים למדינות העניות שנפגעו מהוריקנים ובצורות.
על פי התיאוריה הסביבתית הנוכחית,
אירועים אקלימיים מעין אלה הם בחלקם תוצאה של פליטות מוגברות הגורמות להתחממות הקמת הקרן היא כרגע רק הצהרה פוליטית,
שאינה כוללת פרטים על אופן מימושה. למעשה,
ההצהרה שיצאה מהוועידה מכווינה את נציגי המדינות להקים ועדה שתדון בפרטים,
אך הסכמה עליהם תתרחש רק בוועידת האקלים של האו"ם בשנה הבאה (30 בנובמבר 2023 בדובאי)
קיימים אתגרים נוספים: ארה"ב מתנגדת להקמת קרן המשתמשת במילים "הפסדים ונזקים",
שכן מינוח כזה יגביר את הלחצים עליה להעביר כספים נוספים למדינות עניות.
מוקדם יותר השנה, פקידים אמריקנים ניסו לחסום את השימוש במונח "הפסדים ונזקים"
בדו"ח של האו"ם על השפעות שינויי האקלים. האיחוד האירופי דחה גם הוא בעבר קריאות להקמת הקרן,
בטענה שקיימים מנגנונים אחרים לתשלום עבור הפסדים ונזקים.
שני הגורמים המרכזיים – ארה"ב והאיחוד האירופי – גם צפויים לדרוש מסין (המזהמת הגדולה בעולם) לתרום לקרן.
כיום סין פטורה מהשתתפות בקרן עקב הגדרתה כמדינה מתפתחת.
(non-Annex I) אמנה של האו"ם משנת 1992 שהניעה
מעבר להחלטה מי יתרום לקרן, נושא נוסף שנוי במחלוקת הוא כיצד להגדיר "הפסדים ונזקים" הקשורים לשינויי אקלים.
המדינות העניות טענו בדוח שהן סובלות נזקים מעל 500 מיליארד דולר לשנה , ומקבלות רק כמה מיליונים.
לנוכח כל האתגרים האלה, אפשר להעריך שהמו"מ העתידי על הקמת הקרן והפיקוח עליה יהיה ארוך ומורכב,
ולא יניב תוצאות בטווח הקצר.
כי העולם אכזר ומונע מאינטרסים של מנהיגים
עם אגו מנופח ואכזרי שמחסל ללא הבחנה: פוטין, ארדואן, המנהיגים של: סין, אירן, צפון קוריאה ועוד...
ואוכלוסייה שלמה שחפצה בחופש ולחיות את חייה
ברווחה מספקת בשקט ובשלווה, לא יודעת את נפשה. סובלת ומדוכאת,
ועוד לא דיברתי על האטום שמאיים עלינו בכל רגע נתון.
אז מה נותר לי ולנו?
לחיות את חיי/נו לחשוב חיובי, לפעול בהתאם ולהשפיע על הסביבה שלנו.
על עולמנו ותפישתנו האישית את הדברים.
וכך אני הוגה, חושב ופועל יום ביומו בשת"פ עם שותפים כלבבי.
בא לך לשמוע עוד, אני זמין בשמחה.
מצרף סרטון כדי שתבינו ותכירו אותי
טרם נפגש.
Comments