top of page

אני חווה תהליך מרתק בזכות החלטות נבונות.

ראשית מה שלא עובד טוב, שם בצד ומוצא דרך אחרת לבצע את המשימה

מהי המשימה? 30.4 יום הולדת שלי.

האירוע יהיה במרכז, מוזמנים רבים, וגם אתם כמובן.

כי, מגיע לי, מעולם לא חגגו לי, כפי שצריך.

ואני לא ילד- בן 68, אך מרגיש צעיר מתמיד.



פרויקטים מטורפים , רק מהיום פנו אלי: בית חולים שיבא ואוניברסיטת ירושלים.

מדוע תשאלו, כיון שאני משדר ליקום שאני פה לדברים הגדולים.

ונחשו מה, הפידבק מגיע במידי.

להתחרות במכרז בשיבא על זכוכית חכמה במלר"ד בשיבא אל מול מאפיה ששולטת בשוק,

היא אתגר, שמעלה לי את האנרגיות עוד שלב.

ללא מורא, כי האתגר והרצון להצליח, מתגמל.

ואתם יודעים מה?


יותר מכך, לחבור אל מומחים בתחומם: מדענים, חוקרי מח, אוריאל רייכמן ועוד...

ולדבר איתם ישר בעינים, כי אני יכול ורוצה.

ללמוד ולהחכים מהם, להתקדם ולהתפתח.

להשיג את היעדים שלי, ועל כך בהמשך, כנס רב תחומי על זכוכית.

זו דרכי להצלחה, להשאיר חותם.


היות ולא הייתי ישן טוב בלילה, והשינה כידוע כה חשובה לתפקוד היומיומי,

רכשתי שעון חכם של גרמין- המתאים לי ביותר.

וראו זה פלא, בזכותו אני ישן טוב יותר.

מקבל את כל הנתונים על השינה כולל דירוג, כמו כן על הפעילות הגופנית.

וההצלחה מדרבנת לספורט ולשינה טובה .


וכשאני מתעורר, במיוחד ביום א', נשאר במיטה בשלווה ל- 20 דקות,

מעכל מה מוחי עיבד כל הלילה.

ואז מעלה על הכתב. וזו תוכנית העבודה השבועית שלי.

כאילו בלי מאמץ, פעם ראשונה שחוויתי זאת, הרגשתי בעננים.


ממש חשתי פיזית, איך מוחי מתחדד,

הנוירונים צומחים להם, המוח מתפתח.

פתאום אין בעיה למצוא את הטלפון.

שרק אתמול הייתי נטרף מלחפש , גם מפתחות.

ומתעצבן על הזמן שנשרף.


הבוקר, גם קרה לי, נשארתי במיטה, צפו וצצו המחשבות שמוחי אגר,

ועתה הן על הכתב.

ומחר שישי, יש לי פגישה מרתקת עם מדען גאון, איך להרים כנס על זכוכית.


האו"ם הכריז על 2022 כשנת הזכוכית.

בכל העולם יש כנסים, רק בישראל אין. לא יתכן!

ותחשבו מהי זכוכית לאנושות? הכול.

מתקשורת- סיבים אופטיים, מדע, רפואה, חלל, תעשייה, הייטק ואמנות.

ואפילו כוס התה/קפה...ואין לי זמן להשתמש באפליקצייה של הביולוגיה של הווינרים מבית איתן עזריה.

תודה איתן.

ממנו אני מפיק תובנות רבות.





האם יצא לפועל , תלוי בשיחה היום עם שמעון, המדען הגאון.

תשובתו אחרי בירור מצידו, היתה שלילית.

אך אני ממשיך, פונה לאקדמיה, לאוריאל רייכמן ישירות.

מקים המרכז הבין תחומי,

ודרכו אל מרים אדלסון.

בנחישות ובהתמדה, כי הזמן קצר.


ובתוכניות שלי גם: הרצאות על אמנות במרחב הציבורי ל: אדריכלים, יזמים ועוד...על קצה המזלג.

בשם החשיפה והתמודדות והוכחה לעצמי שאני שלא היה מוציא מילה מפיו,


כן יכול. סוג של I CAN DO


כי בתחרות המרצה 2022 נכשלתי,

והנה ויש לי אתגר נוסף להתמודד איתו.

כל מסע כזה הינו למידה של העצמי שאני.


ובכל חשיפה לתגלית או שיחת טלפון, משהו עם פוטנציאל ,

אני מיד מחשב, מה עושים עם זה.

לפעמים זה לא, אז שוב זונחים ומפנה מקום לדבר הבא.


אגב אתמול בפגישה בישיבה בעוטף עזה, נתתי להם פתרון

למחיצת זכוכית בעזרת נשים.

ממתין לתשובה ואישור של הרב,

להוציא הצעת מחיר.


לאחר מכן כמתוכנן הלכתי למופע סטדנטאפ באשכול.

אבל מה, היה מיועד לזקנים, אותי לא הצחיק!

להעביר ערב על תרופות ומחלות, צחוקים של זקנים,

לא בא לי בטוב, אז ברחתי!

אני בפירוש מתחבר לצעירים ואף לילדים.

והילדים מקסימים כי הם: טהורים וחפים מכל מיני שטיקים ואמונות

שהמבוגר אוגר במהלך חייו.

בא לכם לשתף, כבוד הוא לי...

שלכם רן רן




Comments


bottom of page